Cognac

Cognac היא עיירה ימי-ביניימית מקסימה המפורסמת בזכות הברנדי האיכותי שלה. היא שוכנת באזור השני השמשי ביותר בצרפת, על גדות נהר ה-Charente, ומורכבת מרחובות מרוצפי אבנים צרים וחזיתות רנסנסיות אלגנטיות. תושבי העיירה מכונים Cognaçais ובכינוי ‘Cagouillards’ (שפירושו חלזונות) כיוון שהם נהנים מקצב חיים איטי.

גישה Cognac ממוקמת בין העיירות Angouleme ו-Saintes במחוז Charente. ניתן להגיע לנמל התעופה La Rochelle (עם טיסות לואו-קוסט ללונדון, בריסטול ואירלנד) תוך 70 דקות.

היסטוריה העיירה החלה להשאיר את חותמה בהיסטוריה כבר בימי הביניים, כאשר המלך Francis I (שנולד בטירת העיירה בשנת 1494 ומלך בין השנים 1515 ל-1547) העניק לעיירה את הזכות לסחור במלח לאורך נהר ה-Charente (נהר שניתן לשייט בו בקלות, מה שהעניק ל-Cognac גישה נוחה לאוקיינוס האטלנטי הסמוך). ההצלחה המסחרית של סחר זה עודדה את העיירה להיכנס לסחר ביין (ענבים כבר הובאו לאזור על ידי הרומאים), מה שהוביל בתורו לגילוי הקוניאק, משקה שתיאר Victor Hugo כ“משקה האלים” והבטיח לעיירה תהילה עולמית.

כמו דברים רבים, גילוי הקוניאק לא היה מכוון. זה היה במאה ה-12, וסוחרים (בעיקר אנגלים והולנדים) התקשו להוביל את היין שרכשו במחוז Charente; הבקבוקים היו מסורבלים מדי והאיכות נפגמה במהלך הפלגות ארוכות. בסופו של דבר הם החליטו לזקק את היין כיוון שזה הפחית את הנפח והפך אותו ליציב יותר, ובמהרה גילו שהם עדיין יכולים לשתות אותו לאחר הזיקוק, פשוט על ידי דילול במים. ההולנדים כינו תגלית זו ‘Brandewijn’ (יין שרוף), שבהמשך התקצר ל-‘Brandy’.

במאה ה-18, ה-Cognaçais קידמו את הפיתוח הזה על ידי הכנסת זיקוק כפול. הם ריכזו את האלכוהול בחביות אלון ולאחר מכן המתינו לדלל אותו לאחר ההפלגה, עד שבמקרה גילו ש-‘eaux-de-vie’ כפי שכינו זאת, השתפר עם הזמן ובמגע עם עץ האלון, ולא היה צורך לדלל אותו עם הגעתו. הברנדי האלגנטי, הענברי והארומטי הזה הפך במהרה למוכר כ-‘cognac’, ובמאה ה-19 הוא כבר נשלח בבקבוקים משלו. הדבר גרם לעיירה להפוך במהירות למרכז סחר וייצוא מרכזי, עם מפעלים שנבנו לייצור בקבוקים, קופסאות, פקקים ותוויות, וכן כרמים שלמים שהוקדשו לייצור המשקה, כאשר בקשות הגיעו מהולנד, אנגליה, צפון אירופה, אמריקה והמזרח הרחוק.

עם זאת, הצלחה ושליטה עולמית לא הושגו בקלות. שתי מלחמות העולם עצרו את המסחר באופן משמעותי, היו ניסיונות להשתלט על השם Cognac (חיקויי קוניאק, שקורה גם היום) ומריבות עסקיות רבות מעבר לאוקיינוס. שתי דוגמאות מפורסמות הן נגיף ה-Phylloxera בשנות ה-1870 והפלישה הגרמנית במלחמת העולם השנייה.

Phylloxera הוא חרק שתוקף את הגפנים מלמעלה ומלמטה, מטיל את ביציו על העלים וגורם לצמח למות בהדרגה. בשנות ה-1870, הנגיף התפשט באופן הרסני ברחבי האזור, השמיד כרמים שלמים וגרם לערכי הקרקעות לצנוח. בשנת 1888, התחילה לאט לאט תחיית הכרמים הללו כאשר מדען צרפתי נסע ל-Dennison, טקסס, ומצא פתרון ארוך טווח באמצעות השתלת גפנים אמריקאיות, שעדיין נמצאות בשימוש כיום.

במלחמת העולם השנייה, הגרמנים השתלטו על העסק. זה יכול היה לסמן את סופו של עתיד הקוניאק, אך למזלו של העסק, Gustav Klaebisch (לוטננט גרמני) מונה לפקח על המלאים והוא הצליח להגן עליהם מפני צבאותיו הצמאים על ידי יצירת מערכת מכסות.

כיום, ארבעת היצרנים הנמכרים ביותר, Hennessy, Remy Martin, Martell ו-Courvoiser, שולטים ב-74% ממכירות הקוניאק בעולם, שהפך כעת לעסק של מיליוני דולרים. Rue Saulnier (שפירושו סוחר מלח) נותר כתזכורת לאופן שבו הכל התחיל.

אנשים מפורסמים שנולדו ב-Cognac כוללים את: Ocatavien de Saint-Gelais (1468), משורר צרפתי, Jean Monnet (1888), אחד מאבותיה המייסדים של אירופה, ו-Louis Delage (1874), בונה מכוניות.

ספר מומלץ לקריאה למידע נוסף הוא: ‘Cognac: the seductive story of the world’s most coveted spirt’ מאת Kyle Jarrad.

פעילויות סיור מודרך במזקקות, בסירה או ברכבת קטנה, הוא הדבר הראשון שרוב המבקרים עושים בעיירה זו. בתי הייצור של Hennessey, Remy Martin, Martell ו-Couvoisier פתוחים לקהל ומציעים חלק מהסודות של תהליך הזיקוק. לאחר מכן כדאי לבקר ב-La Cognatheque כדי לרכוש קוניאק. חנות זו, השוכנת במרכז העיירה, מציעה את המגוון הרחב ביותר של קוניאקים (400 סוגי קוניאק ו-50 סוגי pineaux), מהצעירים ביותר (בני כ-4 שנים) ועד לכל שלבי תהליך היישון במרווחי זמן של 10 שנים, ושיאו בכמה קוניאקים שמתוארכים לסביבות 1870, לפני משבר ה-phylloxera.

הרובע הימי-ביניימי ‘Vieux Cognac’ הוא אתר ביקור נוסף, שכן הוא מכיל מבנים יוצאי דופן רבים שנבנו בין המאות 15 ל-18, עם פסלי סלמנדרה (סמלו של Francis I), וכן גרגוילים וחזיתות מעוטרות בעשירות. בפרט ניתן למצוא את: The Château des Valois (נקודת סחר ימי-ביניימית חשובה) שקיימת כבר מהמאה ה-10 והייתה מקום הולדתו של המלך Francis I. יש בה חדרי רנסנס מרהיבים, מגורי מושל מעניינים וחדר קסדות. ישנו גם שער Saint-Jacques, שהיה חלק מחומות העיר ושלט על גשר שנעלם כיום, כנסיית Saint-Léger, שעיצובה האדריכלי נע בין המאה ה-11 למאה ה-19 כולל פורטל מהמאה ה-18 המעוטר בסימני גלגל המזלות, כנסיית Saint Martin, כנסייה קטנה מהמאה ה-12 ששימרה את שרידי בית הקברות העתיק שלה, ו-Couvent des Recollets, שנוסד במהלך הרפורמציה הנגדית במאה ה-17 ומכיל גלריה מקושתת, באר ומעקה ברזל המעוטר במונוגרמה של אחד הנזירים. דרך אחת לצפייה באתרים אלו היא באמצעות ‘Les Noctumbulations’, סיורי ערב במורשת היפה של העיירה.

אתר ביקור נוסף הוא מפעל הזכוכית והחביות Saint-Gobain. ניפוח זכוכית מכני הומצא ב-Cognac בשנת 1880 על ידי Claude Boucher, וכתוצאה מכך לא היה יותר צורך לנשוף זכוכית בפה.

מבחינת ספורט, הרשימה היא אינסופית: דיג, קנואינג, קיאקים, רכיבה על אופניים, רכיבה על פוני, גלישת רוח, טניס, קליעה למטרה, גו-קארטינג, רכיבה על טרקטורונים… ישנו גם מסלול גולף בן 18 חורים (Cognac Saint-Brice), מרכז רכיבה על סוסים (15 אירו לשעה) וניתן לארגן סיורי ציד.

ישנם גם פסטיבלים רבים לאורך השנה: פסטיבל סרטים באפריל המוקדש למותחני פשע וסיפורי בלשים המציג שוברי קופות מהוליווד לצד סרטים עצמאיים קצרים ועורך תחרויות; פסטיבל בלוז וג’אז ביולי הכולל את כל מגמות המוזיקה האפרו-אמריקאיות העדכניות ומארח אמנים מכל העולם; פסטיבל תיאטרון רחוב (Coup de Chauffe); פסטיבל ספרות אירופית המעניק לסופרים בני זמננו הזדמנות לפגוש את קוראיהם; פסטיבל בציר (vendage), ותערוכת Grande Champagne.

La Musée de Cognac הוא מוזיאון נוסף שחובה לבקר בו, מוזיאון לאמנויות ומסורות עממיות, הכולל קרמיקה אזורית, ארכאולוגיה, אמנויות יפות, ציורים, פסלים, רהיטים ופריטים המתוארכים למאות 15 עד 19.

אוכל מאכלי ים פופולריים מאוד כיוון שהקרבה לחוף האטלנטי מבטיחה שהם טריים וטעימים, ובמיוחד Moules Marinière. מתכונים מקומיים אחרים כוללים: בקר משובח עם Cognac, עגל עם Pineau, מלון עם Pineau, Daube de Boeuf a la Saintongeaise, Pudding au Pain, פטה אגוזי ו-La Galette de la Rois (עוגה הנעשית במיוחד עבור חג האפיפניה כדי לחגוג את הגעתם של שלושת המלכים. בתוך העוגה נמצאת פסלית פורצלן קטנה, ומי שמוצא אותה בחלקו מוכתר למלך ליום אחד).

משקאות קוניאק, כמובן, וגם Pineau des Charentes, שהתגלה בטעות במאה ה-16 כאשר מגדל ענבים ערבב מיץ ענבים עם תזקיק קוניאק (eau-de-vie). Vin de Pays Charentais הוא יין שולחן נפרד, העשוי מזני ענבים אחרים ובשיטת ייצור שונה מזו של קוניאק.

מסעדות

Château de L’Yeuse, 65 rue de Bellevue, טלפון: 05 45 36 82 60, www.yeuse.fr, תפריט ב-30 אירו למטבח צרפתי מסורתי.
Le Bistro des Quais à Quais, 11 Quai des Flamands, טלפון: 05 45 82 60 32, תפריט ב-25 אירו למטבח צרפתי פשוט.

צוות יועצי המכירות שלנו ב-Sextant Properties ישמח לסייע לכם למצוא נכס בקרבת Cognac. יש לנו רשת רחבה של שותפים ב-Cognac. כולם סוכני נדל“ן רשומים בצרפת והם דוברים הן צרפתית והן אנגלית. לא משנה איזה סוג נכס אתם מחפשים: בית חווה, longere, אסם, gite, B&B, בית כפרי, טחנה, טירה או chateau, נעשה את מירב המאמצים למצוא נכס ב-Cognac התואם את דרישותיכם.